יום רביעי, 3 ביוני 2015

אני רוני, נעים להכיר

קוראים לי רוני, אני בת חמש עשרה ובעוד פחות משלושה חודשים אני אעבור לאיטליה כדי ללמוד בUWC Adriatic- קולג' בינלאומי עם תלמידים ממעל מאה מדינות.

ארגון הקולג'ים הבינלאומיים (הUWC) התחיל ב1962 במטרה להפגיש נוער שרוצה להשפיע וללמוד למען שלום. כיום יש 14 קולג'ים בגרמניה, סינגפור, הולנד, קוסטה ריקה, ארהב, ווילס (אנגליה), הונג קונג, ארמניה, נורווגיה, קנדה, סווזילנד, הודו, בוסניה הרצגובינה, איטליה (הקולג' הכי שווה ואל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת!) ובשנה הבאה גם בסין.
כל הUWC

הקולג' באיטליה בו אני אהיה בשנתיים הבאות נמצא בעיירה בשם דוינו בצפון איטליה. רוב הקולג'ים של הUWC נמצאים בקמפוס סגור, אבל באיטליה הבניינים של הקולג' מפוזרים ברחבי דוינו. בהתחלה כששמעתי את זה זה נשמע לי ממש מבאס להיות במקום עם עוד תושבים ושהבניינים רחוקים אחד מהשני, אבל אז דיברתי עם אנשים שלמדו באיטליה והם אמרו לי שהעירה מאוד קטנה ונחמדה, שהבניינים של הקולג' במרחק של 10 דקות הליכה אחד מהשני ושיש מעט מאוד תושבים, כל כך מעט שרובם עובדים בקולג' או שיש להם קשר כלשהו לקולג'. ככה יוצא שהכל קרוב ויש הרגשה של מקום קטן וביתי אבל עדיין יש מסעדות, חנויות והכי חשוב- גלידריות (בכל זאת איטליה). ככה אנחנו גם לא מתנתקים מהסביבה ומהעולם כמו ברוב הקולג'ים (שנמצאים קילומטרים מהציוויליזציה) ואנחנו נשארים מחוברים לקהילה. חוץ מזה אמרו לי שהאנשים בקולג' באיטליה מאוד חברותיים אבל אני מניחה שאני לא אדע מה באמת קורה שם עד שאני אגיע לשם (רק עוד 87 ימים!).
הקולג' באיטליה

העירה דוינו

עוד קצת מהקולג' באיטליה


לפני שאני אתחיל לחפור על תהליך הקבלה וכל מיני דברים שאני מרגישה מחויבת לכתוב עליהם אבל לא באמת רוצה, קצת עלי:
אני רוני, אני גרה ברמת השרון עם ההורים שלי ואחי תמיר. יש לי גם אחות בשם תרה אבל היא סטודנטית וגרה בתל אביב. אני לומדת בכפר הירוק בכיתת מנהיגות סביבתית, שהדבר היחיד שמבדיל בין הכיתה הזאת לכיתה רגילה הוא שם מפואר ומרשים. אני מנגנת בפסנתר קלאסי מכיתה ב' וג'אז מכיתה ז' ואני לומדת במגמת מוזיקה ג'אז שהיא הדבר הכי טוב שקרה אי פעם בכפר הירוק. חוץ מזה אני מתנדבת בגן של ילדים אוטיסטים עם ילדים חמודים ומקסימים שממש עצוב לי לעזוב אותם ואני חברה בתנועת הנוער CISV. אם אתם לא יודעים מזה, תגגלו ומהר להצטרף! (בשביל העצלנים מביניכם http://www.cisv.co.il/)
השכבה הבוגרת של הCISV (שוב, תגגלו את זה) אני אתגעגע אליכם!
(אני באמצע עם החולצה הורודה)


המשפחה שלי (אני, תרה אחותי, תמיר אחי וההורים שלי)

מגמת מוזיקה מתכוננים להופעה (אני בצד ימין). אוהבת!!

בנות הכיתה בגיבושון. 3> 3>

 

ועכשיו, כמו שהבטחתי, חפירות:
לפני כשנה שמעתי על תכנית מדהימה שקוראים לה UWC אבל לא רציתי להירשם כי לא רציתי לעזוב את הבית ואת ישראל לשנתיים.
בקיץ האחרון טסתי למחנה בינלאומי עם נוער מכל העולם, שם עברתי והעברתי פעילויות, למדתי המון והבנתי שאני חייבת לנסות להתקבל לUWC. במשך חודש או טיפה יותר עבדתי קשה על טפסי ההרשמה. כתבתי חיבורים, עניתי על שאלות ורדפתי אחרי מורים שיכתבו לי המלצות. בסוף הטפסים נשלחו ואחרי קצת יותר משבועיים (שהרגישו כמו הרבה יותר) קיבלתי מייל שאמר שעברתי לשלב השני- מחנה המיון. בשלב הזה באמת התחלתי להילחץ, הרי מחנה מיון זה שם ממש מלחיץ ופתאום הייתי צריכה להכין הרצאה מדהימה שתעביר אותי לשלב הבא ולא ידעתי מה לעשות. בסופו של דבר הכנתי הרצאה נהדרת, מאוד נהניתי במחנה המיונים והכרתי שם המון אנשים נחמדים ומעניינים. יצאתי ממחנה המיונים עם הרגשה שאני לא אעבור. היו שם עוד 80 אנשים מוכשרים ולא חשבתי שיקחו דווקא אותי. 

אני (זאת שכן רואים) וגאיה במחנה המיונים
יושבים ומחכים לפעילות הבאה


הבוקר שבו הגיעו התוצאות היה אחרי פורים וחזרתי מאוחר מנשף שמתרחש כל שנה בכפר הירוק. הספקתי לישון רק כמה שעות עד שהתעוררתי מההורים שלי שהתלחששו מחוץ לחדר שלי. מסתבר שהם שמעו שהטלפון שלי מקבל הודעות כל הבוקר וחשבו שבטח קיבלתי תשובה על המחנה מיונים ושההודעות באות מהקבוצה של כל המתמיינים. לפני שעוד הספקתי להתעורר לגמרי הם הביאו לי טלפון כדי לבדוק אם קיבלתי תשובה. פתחתי את המייל וקראתי את השורה הראשונה פעמיים כי לא האמנתי שזה אמיתי, אבל עברתי! (אמא שלי צרחה והעירה בטעות את אח שלי :) ) אחרי כשבועיים עברתי ראיון שהיה בהתחלה ממש מלחיץ אבל אחרי כמה זמן השתחררתי והצלחתי אפילו להינות ממנו.
כשקיבלנו את התשובות הסופיות האנשים הראשונים גילו שעברו בסביבות הצהריים ואז עברו עלי כמה שעות מורטות עצבים. לא הצלחתי לעשות שיעורים, לנגן או בכלל לחשוב. בערך בתשע בערב ויתרתי. אני הרי חיכיתי כבר הרבה זמן ואם לא אמרו לי שעברתי זה אומר רק דבר אחד. ובדיוק אז קיבלתי טלפון ואני התקבלתי!!! אחרי כמה שבועות שוב התקשרו אלי כדי להודיע שאני טסה לאיטליה ובהתחלה קצת התבאסתי אבל אחרי שקראתי ולמדתי על הקולג' באיטליה הבנתי שהוא הקולג' בשבילי :) יחד איתי נוסע לאיטליה ילד בשם רועי ויש עוד ישראלית שתלמד שנה מעלינו וקוראים לה נועה. מישראל נוסעים השנה 17 אנשים: אני ורועי לאיטליה, אילת, אנדרה, אלעד, אריז ויהלי לווילס, מלכ, דור וכרמי לבוסניה, עדי לקנדה, מרוה ושירה לארמניה, אור לארהב, מאיה לגרמניה, כליל לסינגפור וניקול להודו.


אם חשבתם שאחרי שמתקבלים אפשר פשוט לנוח ולספור ימים לטיסה- טעיתם בגדול. יש לנו מפגשי הרצאות שאנחנו מכינים, סמינר, סיורים ואפילו פיקניק. הכל כדי שנהיה מוכנים לגמרי לנסיעה וכדי שנדע לעשות הסברה ישראלית טובה. אני עשיתי את ההרצאה שלי עם איילת (ווילס) על הממשל בישראל ועל המדינה כיהודית ודמוקרטית. זה נשמע קצת כבד, אבל מאוד נהניתי להכין את ההרצאה למדתי המון.

אני מניחה שאת הפוסט הבא אני אכתוב כמה ימים לפני הטיסה.
עד אז תהנו ותבלו (עוד מעט חופש!)
אוהבת.

2 תגובות:

  1. הי, קוראים לי אלי ואני בכיתה ח' ,מכיתה ג' החלום הכי גדול שלי הוא ללמוד ב UWC. מאוד נהנתי לקרוא את הפוסט שלך והתרשמתי מאוד מכל הפעילויות החברתיות שעשית ושי לי כמה שאלות שאשמח מאוד אם תוכלי לענות לי עליהן- איך קוראים למחנה הבינלואמי שנסעת אליו? על מה כתבת את החיבורים שלך בטפסי ההרשמה? האם אנגלית היא ברמת שפת אם אצלך? ואם לא, הרגשת קושי גדול בכתיבת הטפסי קבלה ובכלל כיום בלימודים שם? והאם במחנה ובראיונות בחנו אותכם יותר על הרמת הלימודית ,הכישוריים החברתיים או גם וגם? כמה זמן התנדבת בגן לילדים אוטיסטים ? תודה רבה מראש ואני אעריך את זה מאוד גם אם תעני על חלק מהשאלות שלי אלי, ellie.sterngilhar@gmail.com

    השבמחק
  2. הי, קוראים לי אלי ואני בכיתה ח' ,מכיתה ג' החלום הכי גדול שלי הוא ללמוד ב UWC. מאוד נהנתי לקרוא את הפוסט שלך והתרשמתי מאוד מכל הפעילויות החברתיות שעשית ושי לי כמה שאלות שאשמח מאוד אם תוכלי לענות לי עליהן- איך קוראים למחנה הבינלואמי שנסעת אליו? על מה כתבת את החיבורים שלך בטפסי ההרשמה? האם אנגלית היא ברמת שפת אם אצלך? ואם לא, הרגשת קושי גדול בכתיבת הטפסי קבלה ובכלל כיום בלימודים שם? והאם במחנה ובראיונות בחנו אותכם יותר על הרמת הלימודית ,הכישוריים החברתיים או גם וגם? כמה זמן התנדבת בגן לילדים אוטיסטים ? תודה רבה מראש ואני אעריך את זה מאוד גם אם תעני על חלק מהשאלות שלי אלי, ellie.sterngilhar@gmail.com

    השבמחק